הצבת מטרות בראיה מגשימה

כמה פעמים קמנו בבוקר ואמרנו שנעשה דברים אחרת בעסק? נתנהל טוב יותר עם הזמן, נשב באופן קבוע על החשבוניות, נשב עם הרואה חשבון ונבין את הדוחות, נהיה מסודרים יותר או סבלנים יותר. היום מתחיל ועימו עומס של משימות והסחות דעת. פעמים רבות הכוונות הטובות נשארות בגדר כוונות בלבד.

מה אפשר לעשות אחרת כדי שיותר כוונות טובות יהפכו למציאות?

בניהול פרויקטים מקובל להשתמש בראשי התיבות SMART כדי לעודד ניסוח מטרות עם סיכוי גדול יותר להגשמה.

S – specific. ככל שהניסוח הוא מדויק וספציפי יותר כך אנחנו מכוונים את עצמנו להגשמה.

M – measurable. מטרה שלא ניתן למדוד או להעריך, קשה יותר ליישום ולכן חשוב לנסח אותה באופן מדיד.

A – attainable. חשוב לבחון האם המטרה היא ברת הגשמה ומציאותית.

R - relevant. האם המטרה הספציפית הזאת תואמת את החזון, ערכים, מטרת העל או התפקיד שלך?

T – time bound. חשוב להחליט על deadline כדי ליצור מחויבות ומסגרת.

על פי אדלר ניתן להוסיף עוד מספר תנאים מיטיבים –

חיוביות – מומלץ לנסח מטרה בלשון חיובית ולא שלילית. לדוגמא - במקום להגיד "אני אפסיק לבזבז זמן" חשוב לזהות מה אני כן רוצה לעשות עם הזמן שיש בידי. לדוגמא "אני רוצה להקדיש שעתיים בשבוע לשיווק העסק".

ממשיות – המטרות צריכות להיות בשדה הפעולה ולא בשדה הרגש. לדוגמא: במקום להציב מטרה של "להתנהל עם ביטחון עצמי בעסק" אני יכולה לשאול את עצמי – "וכשאני אני אתנהל עם ביטחון עצמי בעסק מה אעשה שאני לא עושה היום?". התשובות השונות לשאלה זו יכולות להוות רשימת יעדים ומטרות.

כיוון חשיבה נוסף שיכול לעזור הוא לראות בכוח ההרגל כלי מצוין לשימור שינויים שאנו מתאמצים להגשים. פעמים רבות אנחנו אומרים לעצמנו שפשוט אין לנו מספיק כוח רצון ומוטיבציה ואם רק היינו עם יותר שליטה עצמית היינו מצליחים להתנהל בצורה טובה יותר בעסק (או בכלל...). במקום לחשוב על התוצאה הסופית מומלץ להתמקד על יצירת הרגל באופן עקבי. המאמץ יהיה לחזור באופן עקבי על הרגל קטן בהתחלה. המאמץ לעקביות ישתלם בסוף כאשר אנו מסייעים לייצר עבורנו סביבה מקדמת ופעולה שבשלב מסוים כבר נעשית אוטומטית.

ולסיום – כיוון נוסף שיכול לעזור זה לחשוב על איך השינוי והמטרה שאני רוצה להגשים יכול לסייע ולתרום לאחרים סביבי. רובינו מצליחים בקלות רבה יותר להתגייס למען משהו שתורם לאחרים או נעשה בשיתוף עם אחרים.